תמונות שבהן נתפס הרגש
תמונות שבהן תראי את עצמך מחדש.
חוויית צילום בטבע, לנשים שרוצות להשתחרר מול המצלמה.
בואי נדבר על החוויה שלךבא לך לעוף על החיים.
משהו בוער בך מבפנים,
וממאן לצאת.
משהו עוצר.
בינתיים החיים עוברים, ועדיין לא הוצאת את עצמך לאור. כי את מתביישת, מחפשת אישורים מבחוץ, לא בטוחה בעצמך, ועוד אלף סיבות למה לא לצעוד עוד צעד קדימה.
ופה, אני והמצלמה נכנסות לתמונה.
"בחיים לא צילמו אותי ככה."
מצאתי את הביטוי שלי.
דרך הטבע, דרך המצלמה.
הרגשתי יותר חופשייה, פשוט להיות אני.
וברגע שלמדתי להיפתח, הכל השתנה.
לא רק בצילום, אלא בחיים.
התחלתי לבטא את עצמי יותר, להיות נוכחת, ברגע וברכות.
הצילום הוא לא המטרה. הוא הכלי.
הדרך שלך לחזור לעצמך.
יוצאות לטבע. בקצב שלך.
מהדרך ועד הצילום, אני איתך — עם זמן להכיר, להרגיש בנוח ולתת מקום למה שיבוא בטבעיות.
-
01
הדרך
אני אוספת אותך מנקודה שנקבע מראש, ויוצאות יחד לטבע. את יכולה להישען לאחור, להביט בנוף ולהתחיל להיכנס לזמן שהקדשת לעצמך.
-
02
השיחה
מוצאות פינה נעימה, מתיישבות עם קפה ופינוק ופותחות שיחה. לפני שאני מצלמת אותך, אני רוצה להכיר אותך — לשמוע מה הביא אותך ואיך היית רוצה לראות את עצמך בתמונות.
-
03
החופש
אפשר ללבוש מלמלות, לנוע, לצחוק או לצעוק לשמיים. אפשר גם לשבת בשקט ולהרגיש את הרוח. יש מקום לסקרנות, למשחק ולכל מה שנעים לך להביא. את בוחרת את הקצב.
-
04
הצילום
מתוך השיחה והתנועה, גם המצלמה נכנסת. אני מלווה אותך בהכוונה עדינה כשצריך, ותופסת את המבטים, הצחוק והרגעים שביניהם — לתמונות שמרגישות כמוך.
חוויה שמביאה אותך
לקדמת הבמה.
את מביאה את עצמך, פנימה וקדימה.
אני דואגת לכל השאר.
ככה הן נראות
כשאף אחד לא אומר להן איך להיות.
זה בשבילך אם
בא לך לצעוק לשמיים.
לשבת על האדמה בשמלה לבנה.
להתפלש בחול, לנוע עם המים,
להריח את הפרדס, לחבק עץ.
לגלות מי את כשאף אחד לא אומר לך איך להיות.
ללכת לאיבוד, ואולי למצוא עוד קצת ממך:
ההרפתקנית. זו שאוהבת את עצמה.
תרגישי מה עולה לך. תתרגשי מהנוף.
את באה לחגוג את היותך.
מרגישה שזו את? בואי נדבר.
השאירי שם וטלפון, ואחזור אלייך לשיחת היכרות.
הפרטים נמסרים מרצונך למאיה חממי — לתפוס את הרגש, כדי לחזור אלייך בנוגע לפנייתך. הם נשמרים ב־Tally ומועברים ל־Notion לניהול הפנייה. בלי פרטי התקשרות לא אוכל לחזור אלייך. מדיניות פרטיות וזכויותייך (נפתח בחלון חדש).
